צרעות

המונח צרעה מגדיר ברוב המקרים כל חרק המשתייך לסדרת הדבוראים ולתת הסדרה הנקראת Apocrita, שאינו נמלה או דבורה. כמעט לכל מין של חרק קיים לפחות סוג אחד של צרעות הטורף אותו או נטפל אליו. צרעות הן רכיב קריטי בבקרת מזיקים טבעית ובשנים האחרונות הן הופכות לאלמנט חשוב בחקלאות, לאור שימוש מוגבר בהן היות והן צדות בעיקר טפילים וכמעט ואינן מזיקות לייבול בעצמן.

מרבית הסוגים של צרעות נחשבים ל"טפיליים", כאשר כיום קיימים למעלה מ-100 אלף מיני צרעות, ומטילות ביצים לרוב בתוך גופו של הפונדקאי. הסוג המוכר ביותר של צרעות שייך למחקלה הנקראת Aculeata בתת הסדרה Apocrita, שאמצעי ההטלה שלהן מופיעים בצורת עוקץ ארסי. מחלקה זו מכילה גם דבורים ונמלים, כך שבמקרים רבות צרעות נחשבות בטעות לדבורים או להפך. תת סדרה נוספת, הנקראת Symphyta, שונה ממרבית החרקים או צערות בתת הסדרה Apocrita בכך שאין להן עוקץ וזחליהן לרוב אוכלים צמחים בלבד.

מאפיינים אלו הם נכונים ברוב המינים של הצרעות אך יכולים להשתנות מעט בין סוג לסוג. צרעה בוגרת היא בעלת שני זוגות כנפיים (מלבד כמה סוגים של צרעהנטולת כנפיים). כמו כן, לנקבות הצרעה בלבד קיים צינור הטלה מסוג כלשהו או עוקץ, הנגזרים ישירות מאיבר הרבייה הנקבי. לצרעות ישנן שיערות מועטות בלבד ובמקרים מסויימים הן חסרות שיער לחלוטין. כמעט כל סוג של צרעות הוא ארצי או יבשתי, אך קיימים סוגים מועטים הגדלים במים. בעת היותן רימות, צרעות מתנהלות כטורפות או טפילות, כאשר צרעה בוגרת ניזונה אך ורק מצוף בדומה לדבורים. הצרעות צדות במקרים רבים חרקים אחרים על מנת להאכיל את רימותיהן. מינים מועטים של צרעות הן אוכלות כל וניזונות מפירות נושרים, צוף ופגרים. במינים טפיליים, הזכרים הראשונים תמיד ניזונים מהחיה בה השתמשה הצרעה הבוגרת בתור פונדקאית, כאשר בבגרותם יישאבו צוף מפרחים.סוג הקנים המיוצרים על ידי צרעה משתנה בהתאם למין ולמיקום הגיאוגרפי, כאשר צרעות רבות מקננות בעצים, עליות גג, חורים באדמה ואיזורים אחרים הנחשבים למוגנים עם גישה לעולם שבחוץ ולכן קשה לבצע עלהן הדברה מקצועית.